מימון המונים

אז מה זה בעצם CrowdsFunding ? מימון המונים זה מימון פרויקט או רעיון ע"י גיוס של הרבה סכומים קטנים של כסף מקהל רחב של אנשים בדר"כ באמצעות האינטרנט.

דוגמא טובה לכך הינה PRESSY , היזמים הצליחו לגייס סכום של כ 700 אלף דולר בעבור מיזם הכפתור החכם שלהם. נחשפתי לפרויקט באחד הכנסים של פורום 20-80 של המחלקה . אחד היזמים היה סטודנט של המחלקה שלנו , והוא בא לספר על כיצד הוא הצליח לגייס סכום כזה.

היזמים העלו קמפיין גיוס כספים באתר קיקסטאר וביקשו לגייס 40 אלף דולר . הכסף נועד לממן את השלמת פיתוח האפליקציה ואת עלות הייצור של 10 אלף היחידות הראשונות . בפועל ההיענות לקמפיין הייתה מעבר לציפיות . בתוך ימים בודדים הושג יעד הגיוס הראשוני , ולבסוף הם סיימו את הגיוס יותר מפי 17 מהיעד המקורי. רוב הגולשים בחרו בחבילת מימון הכוללת פרס קבלת המכשיר במתנה. כלומר, בסיום הגיוס נמכרו כ40 אלף יחידות של הכפתור .

אתרי גיוס המונים שינו את העולם , מיליוני אנשים תרמו במהלך השנים האחרונות מיליארדי דולרים לאלפי פרויקטים באתרים שונים . חלק גדול מהכספים הלכו לפרויקטים שימושיים אך ישנם גם קמפיינים להמצאות מוזרות שמצליחים לגייס מאנשים כסף.

2 דוגמאות נחמדות לכך :

1. אמבטיה המהירה בעולם

בשנת 1996 פיליפ וייקר מלוס אנג'לס מצא עצמו שיכור בתוך רכב נטוש, ופתאום – עלה לו רעיון: "למה שלא אבנה אמבטיה שנוסעת?" כמו שיכורים רבים וייקר חשב שהרעיון שלו מעולה, אבל לקח לו 18 שנה עד שהוא הגשים את חלומו. הכירו את ה "הקרפול דה-ויל"- אמבטיה בתוך קדילק משנת 1969.הפרויקט שפורסם בקיקסטארטר הצליח לגייס מעל ל-10,000$ מיותר מ-200 תומכים הגיע ליעד שלו .

https://www.kickstarter.com/projects/carpool/carpool-deville-the-worlds-fastest-hot-tub?ref=category

2. כרית השנ"צ המושלמת

מי מאיתנו לא היה רוצה לתפוס תנומה קלה במשרד בשעות הקשות שאחרי ארוחת הצהריים, ברכבת או באוטובוס בדרך הביתה. הכרית הנחמדה  זכתה לתמיכתם של כמעט 2000 תורמים בקיקסטארטר, וגייסה סכום של 195 אלף דולר, כשהיעד המקורי שלה היה 70 בלבד עוד ב 2012.

https://www.kickstarter.com/projects/ostrich-pillow/ostrich-pillow

לסיום אפשר לראות שמימון המונים הוא לא רק כסף, זוהי דרך חדשנית להשתתף ולהשפיע על יוזמות חדשות.

מיקור המונים

מושג חדש שהכרנו השבוע הינו המושג Crowd Sourcing  - מיקור המונים . כלומר ניתוב של בעיה או משימה באינטרנט לקהל גדול של אנשים אשר בדר"כ החברה הייתה נותנת לעובדים שלה לפתור .

הרעיון עוזר לחברה לחסוך עלויות וכח אדם , ולהשתמש באנשים אשר מתעניינים בנושא לפתור בעיות תמורת פרסים , או עניין כלשהו . הפלטפורמה שעלתה לי לראש ששמעתי את המושג למרות שלא מדובר במיקור המונים  זה stack overflow.

זהו אתר אינטרנט של שאלות ותשובות לגבי שפות תכונות שונות למומחים ומתעניינים בתכנות . הכרתי את האתר הזה בשנה א' בתואר שהתחלנו ללמוד תכנות . הרבה שאלות ובעיות שעד היום אני נתקלת כאשר אני צריכה לתכנת בלימודים בכל שפה שהיא ניתן למצוא שם תשובה.

כל אדם אשר יש לו בעיה כלשהי ולא יודע איך לפתור אותה בתכנות , יכול להיכנס לאתר לפרסם שאלה ולקבל שם תשובה ממתכנתים מומחים . בנוסף ליד התשובה הנכונה שעזרה לשואל , יש סימון שזוהי התשובה הנכונה . ככה כאשר מישהו מחפש לראות אם יש כבר תשובה לשאלה שלו , לפני שהוא מפרסם הוא ישר יכול לראות מה הייתה התשובה הנכונה מכל התשובות  ואם זה באמת פותר לו את הבעיה.

דוגמא נחמדה למיקור המונים שמצאתי שחיפשתי באינטרנט על הנושא  הינה אתר סרברוס. אתר שהוקם על ידי הקהילה המדעית לחקר המאדים. השחקנים מקבלים דמות משלהם והם צוברים נקודות בכך שהם עוברים על צילומים של מאדים ומחפשים דברים מעניינים כמו שרידים של נהרות. המשחק מכין את השחקנים ונותן להם את הידע המקדים הדרוש דרך שלבי משחק שונים כך כשהם מגיעים לצילומים הם כבר מוכנים ויודעים לפענח .

משימות ומטלות של ארגון מסיום עלולות להיות כבדות משקל מבחינה כלכלית ,יישומית ועשויות אפילו להיות בעלות סיכון רב במיוחד לחברות קטנות .

לסיכום כיום מיקור המונים הוא נכס עבור הרבה חברות קטנות ואפילו חברות ענק אשר מתקדמות בתחום רכישת ידע עבור יתרון תחרותי .

חוכמת ההמונים

אז מה זה בעצם חוכמת ההמונים ? עד שהתחלתי ללמוד את הקורס הזה לא שמעתי על הספר חוכמת ההמונים , ועל ההגדרה של מה זה וכיצד זה תורם . אפשר להגיד שהידע של חוכמת ההמונים שלי היה במושג דמוקרטיה , כאשר הרוב בוחר להחליט מה לעשות .

שהתחלתי לעבור על חקר מקרה , אשר התעסק בשוק התחזיות של גוגל התחלתי להכיר יותר לעומק את המושג , כיצד הדעה של הרוב בנושאים מסיומים יותר מדויקת ונכונה מאשר דעתם של המומחים.

ההבנה והכרה בכך שקבוצת אנשים בלתי תלויים , בעלי מגוון של דעות שונות אשר לא קיים עליהם שום לחץ לקבל החלטה כזאת או אחרת , יודעים לדייק בתחזיות ובתשובות שלהם יותר מהמומחים הכי גדולים הינה הישג מדהים אשר צריך להשתמש בו ולנצל אותו .

חוכמת ההמונים תופסת תאוצה בקצב מסחרר והמון מקומות ועסקים מאמצים גישה זו ומשתמשים בה , לדוגמא גוגל עושה שימוש שנים בחוכמת ההמונים בדרך שהיא מדרגת את תוצאות החיפוש באינטרנט.

 וויקיפדיה משתמשת בחוכמת ההמונים כדי לייצר את האנציקלופדיה הגדולה בעולם , בה כל אחד יכול לפתוח ערך לרשום את הידע שלו בכל נושא בעולם ולערוך ערכים של אנשים אחרים .

וכמובן יש את WAZE שעושה שימוש בחוכמת ההמונים בכדי לעזור לנו למצוא את הנתיב המהיר ליעד שלו .

מקרה נפוץ שקורה לרבים מאתנו לדוגמא הוא השימוש בWAZE כאשר אנו לא מכירים את הדרך טוב  , לאחר כמה פעמים שנסענו בדרך אנו עדיין פותחים את הWAZE  ליתר ביטחון במקרה ונתבלבל . אך פתאום המסלול נסיעה שלו שונה לגמרי ממה שנסענו עד עכשיו .

אז אנחנו חושבים שאולי הכתובת ששמנו היא לא נכונה , או שכמובן הוא טועה ואנחנו צודקים. לכן אנחנו ממשיכים בדרך הרגילה שלמדנו , ומגלים את הפקק הכי ארוך שיכול להיות בעקבות תאונה או חסימת כביש. במקרה הטוב שנייה לפני אנו מקשיבים לWAZE ולא נכנסים לפקק , במקרה הפחות טוב אנחנו תקועים בפקק כמה שעות.

במקרים כאלה אפשר לראות ולהפנים את חוכמת ההמונים על פני דעת מומחה. 

כלכלת קשב

בשיעור האחרון המשכנו לדבר על כלכלת הידע . בתוך כלכלת הידע ישנו רובד של כלכלת קשב . כאשר אני שמעתי על כלכלת הקשב הדוגמא שעלתה לי לראש היא אפל . איך החברה דואגת ופועלת בכדי להשיג את תשומת לב הלקוחות .

 כלל החברות המתחרות של אפל למדו מהם והעתקו מהן את הרעיון . פעם כלל החברות היו מציגות את הסמארטפון החדש שלהן בתצוגה השנתית של הסלולר בברצלונה, היום המצב השתנה.

חשיפת המוצרים של אפל החדשים , הם האירועים הכי גדולים ומושקעים שיש . שולחים הזמנות מיוחדות רק לאנשים ברי מזל. התאריך נשמר בסוד עד כמה ימים לפני האירוע , ספקולציות והימורים מתרחשים ברשת ובמדיה בנוגע למה הם הולכים להציג ולחשוף .

אפל הפכו את השקות המוצרים החדשים שלהם לאירוע המרכזי של השנה , עם מלא רעש והמולה סביבם ,שכל אחד רוצה לדעת מה הם הולכים להציג וכל כלי התקשורת בעולם ומהדורות החדשות  המרכזיות מדברות ומציגות מה נחשף באירוע.

אפל הצליחו להשיג את תשומת לב של הלקוחות ולעניין את הצרכנים, מצרך נדיר בעולם של ימינו אשר כל חברה מנסה להשיג  .האייפון של אפל נשאר אחד הסמארטפונים הכי נמכרים בעולם , ובאמריקה אין טלפון נייד שהצליח להדיח אותו מהמקום הראשון במכירות. כל פעם  לאחר אירוע ההשקה של אפל כולם מסתכלים ומצפים לראות איך תתנהג המניה של אפל , האם הבורסה תעלה או תרד .  

בשנתיים האחרונות ניתן לראות שהחברות האחרות למדו מאפל והבינו שאחת הדרכים להשיג את תשומת הלב של הלקוחות הינו אירוע חשיפה נפרד ויצירת מסתורין ,עניין והפתעה בנוגע למה שהם הולכים לחשוף . עד לא מזמן למשל סמסונג היו חושפים את הסמארטפון החדש שלהם בתערוכת הסלולרי בברצלונה , בתקשורת היו מציגים את המכשיר אך גם היו מדברים על כלל המכשירים האחרים והחדישים שהציגו בתערוכה , לא הייתה התמקדות ספציפית במכשיר הדגל של סמסונג .

השנה כמעט כל יצרנית סלולר גדולה , ערכה אירוע חשיפה נפרד למכשיר שלה , הזמינה אנשים במיוחד , יצרה עניין ,לא חשפה את המכשיר לפני וניסתה להשיג את ההשפעה והעניין שאפל מצליחים לייצר כל פעם מחדש במשך שנים מאז השקת האייפון הראשון .  

מעגלי ידע

בשיעור האחרון עסקנו במעגלי הידע השונים , בכיתה הוצגו חמישה מודלים שונים למעגלי הידע , אך לבסוף דיברנו על מודל מוכלל , מכיוון שישנם קווים ברורים למעגל הידע אשר מופיעים בכל המודלים.

אז מה זה בעצם מעגל ידע ? מעגל הידע מתאר את הדרך שבה המידע נתפס , עובר עיבוד ומופץ בתוך הארגון. הידע יכול להירכש ממקורות אשר יוצרים אותו בתוך החברה  או ממקורות חיצוניים. הידע הזה לאחר מכן מעובד בתוך הארגון ומופץ לאנשים או למחלקות השונות  אשר הוא רלוונטי להם  ויש להם צורך להשתמש בו . מעגל ידע בדרך כלל מושלם כאשר מתקבל פידבק אשר משתמשים בו בכדי לעדכן את הידע המאוחסן בתוך הארגון.

הצורך ברכישת הידע עלה מתוך צרכי הארגון לראיה כללית של הנקודות בהם הידע נוצר. הידע יכול להתעורר מתוך מחלקת הפיתוח , מתוך ביקורות וסקירות של מערכות ותהליכים , מתוך הניסיון של מחלקות המכירות והשיווק , דרך פידבק מלקוח או חדשנות . כמו כן ידע יכול להתעורר ממקורות חיצוניים כמו מוצרים ותהליכים אשר נרכשים מספקים , דוחות אשר בוצעו ע"י יועצים , כנסים וסמינרים.

הידע חייב להישמר ולהיקלט דרך מערכת תוכנה  או מערכת דיווחים . הלכידה של הידע הרלוונטי כאשר הוא עולה בארגון הוא לפעמים אחד מנקודות החלושה של מעגלי הידע. העבודה המתבצעת עבור לקוחות לפעמים מתויקת בארכיון מבלי המחשבה על הרלוונטיות של המידע לפרויקטים עתידיים. שמירה מתאימה  של ידע שימושי היא בדרך כלל לא בעדיפות הראשונה של העובדים אשר נמצאים תחת לחץ לשרת את צרכי הלקוח בפרק זמן קשיח. במקום זה, רכישת הידע  בדרך כלל  חייב להיות מעודדת ע"י צוות מיוחד לניהול ידע .

השלב הבא במעגלי הידע כולל בתוכו את תהליך והפצת המידע לנקודות שיש בו צורך . בחלק מן המקרים צוות אשר עוסק במשימה מסיומת  יכול לגשת למקום הרלוונטי בו נמצא הידע הדרוש ולהרוויח מהידע המאוחסן בתוך הארגון. ההפצה של הידע גם צריכה  להיות מונעת ע"י צוות מסיום , למשל מנהל ידע אשר  מודע לפעילויות המתקיימות בתוך הארגון  ויכול לנווט את המידע הרלוונטי לפעילות אשר המידע שימושי להם בזמן הנדרש לו . כתוצאה מן הפידבקים המתקבלים הידע המאוחסן מתעדכן ומתחדש. 

מודל Wiig

בשיעור האחרון דיברנו על המודלים השונים לניהול ידע . ישנם הרבה מודלים לניהול ידע וגישות שונות . המודל שהתחברתי אליו והפנמתי את המהות שלו זה המודל בנייה ושימוש בידע של Wiig.

לפי המודל ישנם 3 צורות של ידע :

ידע ציבורי – ידע גלוי לכל , משותף וזמין תמיד לכולם .

ניסיון משותף – ידע ייחודי אשר נמצא אצל העובד ומשותף במקום העבודה.

ידע אישי – הידע הטוב ביותר , אך הקשה ללמדו ואינו נגיש. זהו ידע בו אנו ממשתמשים בצורה אוטומטית ולא מודעת.

שלוש צורות הידע של Wiig מתקשרות גם להפנמה של הידע.

מה שהתקשר לי למודל וגרם לי להתחבר אליו , זאת ההרגשה שחוויתי את ההפנמה של הידע ואת 3 צורות הידע בתקופה האחרונה שהתחלתי לעבוד בתפקיד חדש .

 בהתחלה שמגיעים לתפקיד חדש , בקושי קיימת מודעות לידע שנמצא בארגון ואיך להשתמש בו , המידע נראה מבולגן וללא הקשר.  לאחר כמה שעות או ימים כאשר מתקבל מידע כיצד להשתמש בידע  מתחילים להבין איזה מידע קיים , איך להתחיל לקדם דברים ולרכוש את הידע אך אין את החיבור של הלמה עושים ומה זה בדיוק אומר.

ככל שנמצאים יותר זמן לבד , יודעים בדיוק על הידע שקיים , איך להשתמש בו ולמה משתמשים בו . כאשר מגיעים למצב שלא רק יודעים איזה מידע קיים ואיפה , אלא כבר המידע הוא של שלך ואנו כבר מחזיקים בו ככלי עבודה וזוכרים אותו ,אנו כבר יכולים לעזור לאחרים ולהעביר את המידע הלאה .

אני יכולה להעיד על עצמי – שהחוויה שלי הייתה חיובית וההרגשה היא שהמקום בו אני נמצאת יודע לנהל את הידע שלו בצורה טובה ומיישם חלק מן המודלים של ניהול ידע .

בעקבות הניסיון האישי האחרון, אני מבינה כמה חשוב לדעת להעביר את המידע הרב לעובד חדש , בכדי שהוא יוכל לרכוש את הידע במהירות ולהפנימו בצורה הטובה ביותר .

בסופו של דבר ארגון שמנהל את הידע שלו טוב , והאנשים הנמצאים בו שולטים בידע ויודעים להעביר אותו , העברת הידע לעובד חדש היא מהירה ,פשוטה וקלה . הפנמת הידע מתרחשת מהר יותר ואדם מגיע לצורה של ידע אישי ועבודה אינטואיטיבית בפשטות .

ידע גלוי וידע סמוי

במהלך שני השיעורים הראשונים הוצג לנו מודל פירמידת המידע . את פירמידת המידע פגשנו כבר בכמה קורסים שונים שבכל קורס התייחסנו לרובד שונה . למשל בקורס ניתוח ועיצוב מערכות מידע ובסיסי נתונים התמקדנו בלקיחת הנתונים והפיכתם למידע נגיש ואפקטיבי למשתמש .

בקורס זה ישנה התייחסות לרובד של הידע. ישנם סוגים שונים של ידע : ידע סמוי וידע מוחשי . הקושי שלנו היום הוא בהעברת הידע הסמוי לידע גלוי .

האסוציאציה שעלתה לי בנוגע לידע הסמוי היא הדוגמה של  TED.

מה זה TED  ? כולם כמעט מכירים את הפלטפורמה הזאת אך בכל זאת .

ראשי התיבות של  TED  מייצגים:  Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב).

זהו כנס דוברים יוקרתי שנערך אחת לשנה משנות ה90. ההרצאות בכנס נעות במגוון רחב של תחומים (כמו רפואה ,תרבות ,כלכלה וכו') וההשתתפות היא על פי הזמנה בלבד ועולה כסף רב.

מה שמייחד כנס זה הוא השימוש בפוטנציאל של הרשת להעניק ידע איכותי למספר עצום של אנשים ברחבי העולם. בעקבות התפתחות הטכנולוגיה אנו עמוסים במידע , ולפעמים מרגישים מוצפים ולא יודעים להפיק את התועלת הנכונה ממגוון האפשרויות הנגישות עבורנו .

הפלטפורמה של TEDהיא בדיוק הנגיעה בידע הסמוי .האנשים המגיעים לTED  הם מומחים בעלי ידע רב וחדשני אשר לרובנו נחשב ידע סמוי  ולא היינו חשופים אליו קודם לכן.

הייחודיות של האנשים אשר נבחרים בקפידה להרצות בכנס היא היכולת שלהם לבטא את הידע בקלות ובכך להפוך אותו לידע גלוי עבור מגוון רחב של אוכלוסייה .

כל הרצאה בTED מוגבלת ל18 דקות מקסימום. מגבלה זו תורמת גם לגולש וגם למרצה. הגולש יכול להישאר בפוקוס ומוכן להקדיש מזמנו לטובת רכישת הידע בזמן קצר , והמרצה נדרש לדבר לעניין ומהר. נדרש ממנו למצוא דרך יצירתית, ברורה ומתומצת להעביר את הידע לעולם – כלומר לפשט רעיון מורכב ולהיות אפקטיבי עם המסר שהוא רוצה להעביר .

 לסיכום – האתגר האמתי מצוי ביכולת להשתמש בהתפתחות הטכנולוגיה בכדי לא רק להעביר לנו מידע מוחשי אלא לגרום למידע שהיה סמוי עבורנו להפוך לגלוי.  

http://www.ted.com/playlists/171/the_most_popular_talks_of_all.

ניהול ידע

מה זה ניהול ידע ? בשביל מה אנחנו צריכים לנהל את הידע ? בחרתי בקורס הזה כי המליצו לקחת , אמרו שהוא מעניין, אז בחרתי . לא עצרתי וחשבתי מה המשמעות ,מה אני הולכת ללמוד . צריך קורס בחירה אז בוחרים.

ואז מתחילים ללמוד באמת , וצריך להתעסק במחשבה מה זה ניהול ידע ? להגדיר ניהול ידע זה בעייתי , ישנם כל כך הרבה הגדרות לחיבור של שתי מילים. הוקסמתי לראות את האתר שבו מופיעות אינסוף כמעט של הגדרות לניהול ידע.

איך הגענו למצב שאנו צריכים לנהל את הידע שלנו ? בעולם שלנו ,בעידן האינטרנט אנו כל היום סופגים כמויות מידע עצומות. בארגונים ,ובמקומות עבודה ישנו הצורך בלדעת לארגן את הידע בצורה הנכונה והיעילה ביותר בכך שכל אדם בארגון יוכל להשתמש בו בצורה המתאימה לו .

בימינו כמעט כל אחד רשום לפחות לרשת חברתית אחת ומסתובב עם סמארטפון בכיס . אם אין לך ווסטאפ זה כאלו אתה לא קיים . זה אומר שבכל מקום שאנו נמצאים ,בכל פינה ובכל שנייה עם הטלפון אנו מפוצצים במידע. זה יכול להוציא אותנו מריכוז , לשאוב ולבזבז לנו זמן יקר ולהפוך אותנו למכורים לקבלת מידע בכל רגע במקום . הציפייה שלא הייתה קיימת בעבר לשליחת הודעה וקבלת תשובה באותה דקה ,במיוחד שאתה יכול לראות לא רק מתי בפעם האחרונה הוא היה מחובר , אלא אפילו אם הוא קרא את ההודעה, הופכת אותנו לחסרי סבלנות  .

נכון שניהול ידע מאוד חשוב לארגון ולמקום העבודה , אך בימינו כל אחד צריך ללמוד להתמודד עם המידע הרב שסובב אותנו כל שנייה שאנו ערים בה .

לבסוף ההגדרות לניהול ידע שהתחברתי אליהן :

The process of connecting people to people and people to information to create a competitive advantage.

 Jae K. Shim, Joel G. Siegel
Dictionary of Accounting Terms, 5^th Edition

Knowledge management is a set of principles, tools and practices that enable people to create knowledge, and to share, translate and apply what they know to create value and improve effectiveness.

World Health Organization
WHO knowledge management glossary (PDF)